מצבי הקיום

מאת ל. רון האברד

האדם הוא אדם באופן כל-כך גלוי לעין, עד שהוא לא הבחין ברוב הפילוסופיות שלו ובכל המדעים שלו בעובדה שישנו יותר ממצב קיום אחד שהאדם יכול להשיג.

ואומנם, עד שהגענו ושינינו את דעתם, כל הפסיכולוגים של המאה ה-19 הצהירו שהאדם אינו יכול להשתנות לעולם. והם תיארו מצב קיום אחד בלבד – האדם בן-התמותה.

אם תחשוב על כך לרגע, תראה שישנם מצבי קיום רבים אפילו אצל האדם. הוא עשיר או עני, בריא או חולה, זקן או צעיר, נשוי או רווק. אם האדם יכול לשנות את מצב קיומו כאדם, האם הוא יכול להיות משהו אחר מאשר אדם? או אישה, או ילד או ילדה?

ישנם שני מצבי קיום או יותר שהם נמוכים יותר (ומתועבים).

המצב של חיה הוא מצב שהאדם יורד אליו לעתים די קרובות כמצב כאוני. לא רק בבתי-חולים לחולי נפש, אלא גם בחיים ניתן למצוא שינויים כאלה. ואומנם, מאז 1870 הפסיכולוים טענו שהאדם הוא חיה.

האדם יכול גם להשתנות למצב של חומר. תופעה זו נראית גם היא בבתי-חולים לחולי נפש.

אבל אלה מצבים נמוכים יותר. האם יש מצבים כלשהם שהם נעלים ומאושרים יותר?

מצבים אלה מהווים את כל רוחב האופקים וההישגים של סיינטולוגיה. אנחנו לא מבקשים להפוך את הבלתי שפויים לשפויים. אנחנו מבקשים להפוך אדם ל-being נעלה יותר.

ישנם מצבי קיום רבים מלבד זה של האדם. פילוסופיות מוקדמות יותר נגעו בנושא זה. מה שחדש לגבי סיינטלוגיה הוא ש-being אחד יכול להגיע בתקופת חיים אחת לכמה מצבי קיום שונים.

זהו היבט כל-כך חדשני עד שאין פלא שלעתים מבינים את סיינטולוגים שלא כהלכה ומחשיבים אותם למרפאים או לפסיכיאטרים.

למעשה, האדם ככלל מעולם קודם לכן לא העלה זאת בדעתו. הרעיון שהוא עצמו בתקופת החיים הזאת היה יכול להפוך למשהו הרבה יותר נעלה וטוב מאשר אדם הוא רעיון חדש לגמרי עבורו.הוא שמע על מוות ועל כך שנשמתו תלך לגן העדן או לגיהינום, והוא התייחס בכל מיני דרכים לאפשרות הזו כטובה או משעממת או מפחידה מאוד.

אבל זה דבר חדש עבור פלוני אלמוני לשמוע שהוא יכול להפוך ל-being נעלה יותר.

היו מלומדים בהרי ההימלאיה שפעלו בכיוון זה. גוטאמא סידהרתא (בודהא) דיבר על כך. היו שאמרו שחמש-עשרה או עשרים שנות עבודה קשה הסתכמו במסקנה מעורפלת.

יש יותר מתשעה מצבי קיום ברורים שהם גבוהים יותר מאשר ההומו סאפיינס.

אדם חולה יחשוב שהמצבים הטובים ביותר האפשריים יהיו אדם בריא או אדם מת, ובעוד שייתכן מאד שאלה עשויים להיות (בעיניו) מצבים רצויים, הם עדיין רק אדם.

תקשורת

המצב הראשון מעל האדם הוא being שיכול לתקשר.

אנחנו חשים באופן טבעי יראת כבוד אל האומן, הצייר או המוזיקאי הדגולים, והחברה כולה מסתכלת עליהם כעל beings לא בדיוק רגילים.

והם אכן אינם כאלה. הם נמצאים בדרגה אחת מעל לאדם. העובדה שהם נולדו כך ולא קיבלו אודיטינג כדי להפוך למה שהם אינה הופכת אותם ל-beings נעלים פחות.

מי שיכול ברמת לתקשר לאחרים הוא being נעלה יותר שבונה עולמות חדשים.

אודיטינג יכול להשיג את מצב הקיום הגבוה יותר הזה – אדם אשר יכול לתקשר. זהו Release שלב 0.

ביעיות

הדבר שמייחד את האדם המתורבת בתור אדם הוא היותו שקוע בתוך בעיות שרק מחריפות ככל שהוא יותר “פותר” אותן.

ה-being שיכול לזהות את מקורן האמיתי של בעיות וכך לראותן נעלמות הוא יותר מדי נדיר מכדי להיות מובן בקלות. האדם פותר בעיות. being במצב גבוה יותר מסתכל עליהן והן נעלמות.

יש כאן תופעות מופלאות שהאדם מעולם לא בחו אותן לפני סיינטולוגיה.

כאשר being יכול לעשות זאת – לגרום לבעיות להיעלם במבט חטוף – הוא בהחלט כבר לא אדם. והבעיות שיש לאומנים הופכים למיתוס.

being יכול לקבל אודיטינג עד להשגת היכולת לעשות זאת. זהו Release שלב I.

הקלה

למעט כמה מעושי הנסים הנדירים שהאדם החשיב לקדושים, האדם מעולם לא ידע כיצד להביא להקלה במחלות שונות.

הסוד היה שאדם קושר את עצמו למה שהוא מתעב.

יכולתו של אדם להביא בקלות לעצמו ולאחרים הקלה בעוינות ובייסורים של החיים היא מיומנות שהאדם ראה רק אצל מרפאים.

הקלה זאת מושגת ב-Release שלב II.

חופש

האדם כבול לדאגות שבעברו.

הוא מעולם לא הבין מדוע הוא הרגיש כל-כך מודאג ולא מובן בנוגע למשפחתו או לאנשים או לסיטואציות.

רוב בני האדם מרבים להרהר ללא הפסק בצרות שהיו להם. הם מנהלים חיים עצובים.

להיות חופשי מדאגות העבר ולהיות מסוגל להתמודד עם העתיד זה מצב כמעט לא ידוע לאדם. ניתן להשיג את המצב הזה ב- Release שלב III.

יכולת

בני אדם נוטים להתמחות באופן פרטני (אינדיבידואלי) ביכולותיהם השונות. האדם כל-כך נחוש בדעתו לגבי איזושהי פעולה, שהוא מבצע אחרות בצורה מגושמת.

יציאה ממצב מקובע ויכולת לעשות דברים אחרים מושגת בתור Release שלב IV.

קליר

המצב של קליר תואר לעתים קרובות בדיאנטיקה ובסיינטולוגיה. הוא תמיד תואר בלשון המעטה.

במשך שנים, Release נחשב בטעות לקליר ואפילו נקרא קליר. אבל עם הזמן נתגלה שקליר נמצא הרבה מעבר לכל דבר שהאדם חלם עליו לפני כן.

שלב VII הוא לא שלב של Release. זהו קליר.

Operating Thetan

למונח הזה, “Operating Thetan” (תטן פועל), יש משמעות בעיקר עבור סיינטולוגים וותיקים.

הכוונה ב-”Operating” היא “מסוגל לפעול ולטפל בדברים”, והכוונה ב-”תטן” היא ל-being הרוחני שהוא העצמי הבסיסי. “תטה” היא האות היוונית שמייצגת מחשבה או חיים או הנפש.

אם כן, Operating Thetan הוא מי שיכול לטפל בדברים ללא הצורך להשתמש בגוף או באמצעים פיזיים. “שד הרעש” (Poltergeist) הוא מונח מלומד עבור אחת בלבד מבין התופעות של המצב הזה.

ביסודו של דבר, התטן הוא עצמו, הוא יכול לטפל בדברים ולהתקיים ללא תמיכה או סיוע פיזיים.

מצב זה הוא בעצם רק “OT” אבל ממוספר בתור שלב VIII לשם נוחיות. זה לא אומר שהאדם הופך לאלוהים. זה אומר שהאדם הופך להיות הוא עצמו באופן מלא.

לאדם קשה לתפוס אפילו את העובדה שמצבים אלה קיימים. אין לו כל כתבים ממשיים בנוגע אליהם או כל אוצר מילים עבורם.

אבל הם אכן קיימים.

נסה להשיגם ותראה.

ברגע שאדם מתחיל לעלות, אין לו כל רצון לעצור. ניחוח החופש והממשות המוחלטת לגביו אחרי כל-כך הרבה זמן הם חזקים מדי.

סיינטולוגיה עוסקת במצבים שמעל האדם ופותחת את הדרך בעזרת גשר אמין ובטוח אל העתיד. בימים עברו חלמו על הדרך הזו. עבור האדם היא מעולם לא התקיימה עד היום.

והיום יש לנו אותה בסיינטולוגיה.

ל. רון האברד

מתוך מגזין “האודיטור” מס’ 10, 1965

---

גלה מהו אודיטינג באתר הרשמי של סיינטולוגיה

---